טיפים, חדשות וקורות החיים המושלמים, בבלוג של גיוס עסקי: מה למשטרה ולחיפוש עבודה?:
בקיצור רב, ברשומה זו מתארת הכותבת יום שישי אחד בחייה, מלא וגדוש פעילות, כאשר בסופו, ממש על הקשקש, היא מגיעה לסניף הדואר ו"נאלצת" לחנות בחניית נכים בגלל קוצר הזמן. זמן לא רב אח"כ, בעודה בסניף, הגיע שוטר והתעקש לתת לה קנס של 1000 ש"ח. היא מתארת את תחינותיה בפני השוטר, שלא עזרו, כולל טענתה שהיו שם כמה חניות נכים פנויות. ולבסוף, בצורה בלתי מובנת (לפחות אני לא הבנתי), היא משווה את מתן הקנס העקשני מצד השוטר, ליחס הבלתי מתפשר שחלקנו מקבלים בעת ראיון קבלה לעבודה, כאשר המעביד מתרשם מראש ולרעה מהופעתנו החיצונית או עקב איחור או עקב ראיון בלתי מוצלח. הכותבת שואלת כיצד היתה יכולה להימנע מכל הצרות החולות האלה.
וכך עניתי לה (קיצרתי קצת):
"כיצד להימנע ממצבים כאלה, לפחות לגבי החניה: הבעיה היא כרגיל נובעת מאי-חישוב נכון של זמנים: אילו היית יוצאת מהבית בזמן, לא היית צריכה לחנות דווקא שם (וכך גם לגבי תאונות דרכים הנגרמות עקב מהירות מופרזת בגלל "חוסר זמן", ראיונות עם מעבידים שמאחרים אליהם, וכו').
אני לא מסכים לגבי ההשוואה עם החניה בחניית הנכים. את משווה מעשה בלתי-חוקי וגם לא מוסרי עם ראיון עבודה ואני לא רואה את הדימיון. השוטר צדק לחלוטין כשלא נענה לתחינותייך. תארי לעצמך שהיו מגיעים 5 נכים לסניף הדואר בזמן שאת שם ובגללך לא היתה חניה עבור אחד מהם. מה היית מרגישה במקום אותו/ה נכה?
הגיע הזמן שיתחילו לכבד פה את החוק, בעיקר בנוגע להתחשבות בזולת.
מסקנה: כדאי לצאת בזמן מהבית, תוך לקיחה בחשבון של פקקים ושאר עיכובים, ואז נמנע מעצמנו ומזולתנו הרבה צרות.
